זאת ההתחלה של ריאיון עם העיתונאית החרדית שרי רוט ב"מקור ראשון" 30/10/2020:
גם בשיחת זום אי אפשר להחמיץ את התמונה הגדולה התלויה על קיר ביתה של העיתונאית שרי רוט, ומלווה אותנו במבט חודר לאורך כל הריאיון. זהו דיקונו של הרב אהרון לייב שטיינמן, מגדולי הפוסקים של העולם החרדי-ליטאי, שנפטר לפני כשלוש שנים. כשאני שואל מדוע דווקא תמונה שלו נמצאת שם, ולא למשל של הרב חיים קנייבסקי ייבדל לחיים ארוכים, רוט הודפת בקלילות את הניסיון שלי לחלץ ממנה איזו אמירה ביקורתית כלפי גדול הדור הנוכחי. "הרב שטיינמן הוא הרבה שלי", היא אומרת. "שלושת בניי למדו אצלו בישיבה, ונוצר קשר שאי אפשר לנתק, כשאני רוצה לשפוך שיחי כלפי השם, בערב יום כפור לדוגמא, אני הולכת להתפלל על קברו. כשאני נמצאת בכל מיני צמתים אני שואלת כמובן רבנים חיים מה לעשות, אבל הוא נשאר המודל. איך לנהוג? כמותו".
זה "הרבה שלי" עם סגול תחת ה"ר", דגש ב "ב", וסגול תחת ה"ב". כלומר, הרב שטיינמן הוא האליל שלה.
מעניין. רבה זה מוסג חסידי, ואנחנו מדברים על מנהיג ליטאי.
"אומרים שהליטאים לקחו קצת מלחלוחית החסידות בשנים האחרונות. אני לא רואה בזה משהו רע. הקשר שלי עם הרב שטיינמן הוא באמת יותר חסידי מליטאי, למרות שהוא לוקח אותי למוסגים ליטאים מאוד - כמו לחנך את ילדיי ללמוד תורה כל החיים. בתור אם חרדית, אני מוכנה לעשות הכל כדי שילדיי ימשיכו ללמוד, כולל קפיצה לכבשן האש.
בבקשה
לא הגעתי לכדי הניסיון הזה
חבל
אבל מאמינה שאקפוץ אם אצטרך.
