Sunday, October 15, 2023

As I understand the halakha, it is OK to kill human shields. Like Palestinians in Gaza.

The mishnah at the top of Sanhedrin 73a defines sinners who may be killed by anyone if that is what it takes to prevent the sin. Such a sinner is called a "rodef". This is Wikipedia's translation of the mishnah:

 And these are the ones whom one must save even with their lives [i. e., killing the wrongdoer]: one who pursues his fellow to kill him [rodef achar chavero le-horgo], and after a male or a betrothed maiden [to rape them]; but one who pursues an animal, or desecrates the Sabbath, or commits idolatry are not saved with their lives.

One aspect of the law that is not explicit in the mishnah is that a rodef doesn't have to have malicious intent. A rodef just has to be an immediate danger to someone's life. Whether the rodef intends to be such a danger is irrelevant. This is one of the reasons that abortion is allowed to save a pregnant woman's life.

Another example that is very relevant right now is the 2.2 million Gazans who are being used by Hamas as human shields. Zahal is free to kill anyone it needs to in order to achieve its military objectives.

Friday, June 2, 2023

Humans are not mammals...

...any more than platypuses are reptiles. Control of fire was as big a change in lifestyle as living on land (amphibians), laying eggs on land (reptiles) and being active all day or all night (endotherms: dinosaurs and mammals). So Homo should be an order, not just a genus.

Monday, February 6, 2023

רש"י על החומש מעוות את הגמרא במסכת גיטין דף צ'

 רש"י על דברים כ"ד:א:

"כי מצא בה ערות דבר" - מצוה עליו לגרשה שלא תמצא חן בעיניו ס"א מצוה שלא תמצא חן בעיניו

 רש"י על דברים כ"ד:ב:

"לאיש אחר" - (גיטין צ) אין זה בן זוגו של ראשון הוא הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניסה

 הציטוט מגיטין צ' הוא מתוך ברייתא המיוחסת לרבי מאיר:

היה רבי מאיר אומר כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו וזו היא מדת פפוס בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו וזו היא מדת כל אדם שמדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו זו היא מדת אדם רע שרואה את אשתו יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ופרומה משני צדדיה ורוחצת ... במקום שבני אדם רוחצין זו מצוה מן התורה לגרשה שנאמר (דברים כד, א) כי מצא בה ערות וגו' ושלחה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר הכתוב קראו אחר לומר שאין זה בן זוגו לראשון זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו זכה שני שלחה שנאמר ושנאה האיש האחרון ואם לאו קוברתו שנאמר (דברים כד, ג) או כי ימות האיש האחרון כדאי הוא במיתה שזה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו

 רבי מאיר מתמקד בהגדרתם של בית שמאי למונח "ערות דבר". לבית הלל יש הגדרה יותר מורחבת, כמו שהמשנה שם אומרת:

בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר (דברים כד, א) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר כי מצא בה ערות דבר

 רש"י בחר להציג רק את הגדרתם של בית שמאי, והתעלם מהגדרתם של בית הלל. זה נותן את הרושם הבלתי צודק שגירושין הם תמיד אשמת האשה. חז"ל ידעו אחרת. It takes two to tango. למשל, במשניות נדרים, פרק ט' משנה ט':

פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו.

אומרים [לו]: אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך: כך היא וסתו של פלוני, מגרש את נשיו, ועל בנותיך יהיו אומרין: בנות גרושות הן, מה ראתה אמן של אלו להתגרש? ואמר: אילו הייתי יודע שכן, לא הייתי נודר, הרי זה מותר.

 נישואים יכולים להתפרק מפני שהבעל רגזן יותר מדי.

או אולי חז"ל באמת נטו לאשם את האשה? סותה ג':ב:

א"ר חסדא זנותא בביתא כי קריא לשומשמא וא"ר חסדא תוקפא בביתא כי קריא לשומשמא אידי ואידי באיתתא אבל בגברא לית לן בה

הייתי רוצה לחשוב ש"אידי ואידי באיתתא אבל בגברא לית לן בה" הם דברי הסתמא הרשע , ולא דברי רב חסדא.