דבר תורה לפרשת יתרו

זה דבר התורה שהעברתי אתמול בבית כנסת שירה חדשה בירושלים

היום קראנו בפרשת השבוע את המילים שבני ישראל שמעו ישיר מן הקב"ה:

אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני.

אז איך זה, שכמו שנקרא בעוד ארבעה שבועות, שרק ארבעים ימים אחרי, חלק משמעותי של בני ישראל עבדו את עגל הזהב?

התשובה שלי לשאלה הזאת מבוססת על הרקע שממנו יצאו בני ישראל מעבדות לחרות. בני ישראל גדלו כעבדים במצרים. למצרים היו הרבה אלים. אחד מהאלים האלו היה גם אל וגם בן אדם. אני מתכוון לפרעה, שהיה גם הגבוה ביותר מכל בני האדם וגם הנמוך ביותר בין כל האלים. ואז יום אחד חזר למצרים, לאחר היעדרות של כשישים שנה, בן אדם עברי בשם משה בן עמרם, שהציג את עצמו כעבדו של אל העברים, וששחרר את בני עמו מעבדותם לפרעה. זה לא פלא שהרבה מבני ישראל הסיקו שכמו שפרעה אמור להיות גם בן אדם וגם אל, ככה משה בו עמרם הוא באמת גם בן אדם וגם אל. וזה מה שקראנו בפרשת השבוע בשבוע שעבר:

ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו.

כלומר, יש שני אלים. האל הראשי הוא הקב"ה, ומשה בן עמרם הוא סגנו. וכן, אחרי שסגנו של הקב"ה לא חזר מהר סיני אחרי ארבעים יום, בני ישראל בקשו מאהרן לעשות להם סגן תחליף למלא את מקומו של משה. וזה מה שנקרא בתורה בעוד ארבעה שבועות:

וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר, ויקהל העם על אהרן, ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו.

ועכשיו לימינו.

בימי חז"ל, האלילים העיקרים היו כוכבים ומזלות. לכן, חז"ל קראו לפגנים "עובדי כוכבים ומזלות".

בימינו, האלילים הם בני אדם. דוגמאות ברורות מהמאה האחרונה כוללות היטלר בין הגרמנים, סטלין בין הרוסים, ומאו בין הסינים.

גם אצלנו היהודים יש בני אדם שהם אלילים. קוראים להם 'אדמו"רים'. החסיד הטיפוסי נותן לאדמו"ר שלו את הכבוד והיראה שראויים רק לאל, ולא לבן אדם. אני אקרא לכם קטע ממאמר שהופיע במקור ראשון לפני שלשה וחצי חודשים. הכתב מתאר ילד בן 12 מחסידי גור שבמקרה היה יחד עם הכתב, גם בן 12, בישיבת בין הזמנים של בית כנסת ליטאי.

כדרכם של ילדים נהנינו להקניט את החסיד הצעיר... ההקנטות על גור ומנהיגיה נתקלו בחומה בצורה של גאיות יחידה, אך כשהעזנו לנקוב בשמו המפורש של רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור, הוא היה רודף וחובט בנו, לא לפני שלחש בזעזוע 'ברוך שם כבוד מלכותו'.

לפני שאני ממשיך, אני חייב להבהיר שאינני מדבר על חסידות. אני מדבר דווקא על החסידים, שהפכו את האדמו"רים שלהם לאלילים. אני גם לא מאשים את האדמו"רים הראשונים, הבעל שם טוב, תלמידיו, ותלמידי תלמידיו. הם רצו להיות מדריכים רוחניים לפשוטי עם ישראל. אלא שפשוטי עם ישראל הפכו אותם ואת הבאים אחריהם לאלילים. ועלינו להכיר שזה כבר מאתיים שנה שהחסידים מקיימים רק תרי"ב מצוות. הם מקיימים את כל מצוות התורה חוץ מ-"לא יהיה לכם אלהים אחרים על פני".