Some Mitzvot have Expiration Dates II

I need to re-think Part I in light of last Shabbat's Haftarah, from Yeheske'el 44:15:

והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה

At the end of Part I I wrote: 

Next (and this is where I go beyond RaMBaM) the system was designed to gradually invalidate the members of that extended family [the Kohanim]. We didn't get the hint after the Babylonians destroyed the first Temple, so God had to send the Romans to destroy the second Temple.

 So what do I do about Yehezke'el 44:15? Maybe it was a certification of the purity of the descendants of Zadok. Maybe it was a re-set of the purity of the descendants of Zadok. Or maybe it was not at all a reference to the Terrestrial Temple, but rather to the Celestial Temple, Judaism has a concept of בית המקדש של מעלה that may date back all the way to Yeshayahu's first vision:

בִּשְׁנַת-מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ, וָאֶרְאֶה אֶת-אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא; וְשׁוּלָיו, מְלֵאִים אֶת-הַהֵיכָל. 

 Where was that היכל? Not on Earth:

כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי  

(Yeshayahu 66:1) but rather in Heaven. Yehezke'el's whole discussion of what now is called "the Third Temple" may be an extended description of an abstract entity, of which the Terrestrial Temple was just a physical representation, the way "2" is a physical representation of an abstract mathematical concept. In support of this thesis, I point out that the floor plan of the Second Temple followed the floor plan of the First Temple, not the floor plan of Yehezke'el's Temple.

If the future Temple, and the associated rituals, are a complex of abstract concepts, an understanding of which is connected to the Final Redemption, either as a consequence or as a prerequisite, then praying for the restoration of the Temple and of sacrificial worship continues to make sense, despite the built-in impossibility of their physical restoration.

When Were The Middle Ages?

The Middle Ages are conventionally defined as when ancient civilization collapsed and recovered in Western Europe. The usual date given for the start of the Middle Ages is 476 when the last Western Roman Emperor was deposed. Wikipedia gives the following dates as having been proposed for the end of the Middle Ages:

1500 (an arbitrary round number)

1492 (first transatlantic voyage of Columbus; end of Reconquista)

1453 (fall of Constantinople)

1517 (Protestant Reformation)

1485 (Battle of Bosworth Field)

1516 (death of Ferdinand II)

1504 (death of Isabella I)

Except for 1453 all these ending dates are West Eurocentric, as is the focus on Western Europe in the definition of the Middle Ages. That geographc focus is too restrictive. Western civilization started in northeast Africa and southwest Asia (see my chronology here). Any account of Western civilization should cover everything that happened between the Iranian Plateau and the Atlantic Ocean.

IMHO if the Middle Ages are supposed to be what happened in the West between the effective end of Roman Empire hegemony over the Mediterranean Basin and the rise of modern Western civilization, they should be defined in terms of as when Christianity and Islam fought for supremacy between the Iranian Plateau and the Atlantic Ocean. In any case, there was no abrupt transition from antiquity to medieval or from medieval to modern. The transition periods should be defined by ranges of dates rather than single dates.

So here are my proposed ranges, both of which are conveniently 297 years long.

Transition from antiquity to medieval:

325: First Council of Nicaea: Christianity is standardized sufficiently for it to become (towards the end of the century) an official state religion

622: Hegira

At the end of the first transition period, the two transnational Abrahamic religions are in place and ready to start fighting over what used to be the Roman Empire.

Transition from medieval to modern:

1492: First transatlantic voyage of Columbus (start of European takeover of the rest of the globe); Fall of Grenada (end of Moslem rule in Western Europe)

1789: French Revolution (The Europeans now have finished assembling the social and political institutions that will enable them to finish their takeover of the rest of the globe. In particular, what used to be Christendom, but now is partially secularized, now is overwhelmingly more powerful than any other society generally and the Islamic Ummah in particular.)

If you still insist on a single date, 476 is as good a date as any for the start of the Middle Ages. The usual dates for the end of the Middle Ages are about 150 years too soon. My candidate is 1648 and the Peace of Westphalia, in which the countries of Europe agreed to stop fighting over religion, thereby formally abandoning the legal fiction of a single renewed (Holy) Roman Empire with a single (Catholic) state religion.

Some Mitzvot have Expiration Dates

How eternal is the Torah, really?

In Niddah 61b, Rav Yosef says

מצוות בטלות לעתיד לבוא

which the William Davidson Talmud translates as

mitzvot will be nullified in the coming days 

Except that some mitzvot already have been nullified.

Some mitzvot have explicit expiration dates. One obvious example is the rites of dedication of the mishkan, as described in Sh'mot chapter 29.  Another example is the prohibition of intermarriage among the tribes, in Bamidbar chapter 36, which, according to Rava in Bava Batra 120a, was in force for only one generation:

אמר רבא: אמר קרא (במדבר לו, ו) "זה הדבר" - דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה. 

William Davidson Talmud translation:

Rava said that the verse states there: “This is the matter that the Lord has commanded” (Numbers 36:6), meaning: This matter will not be practiced except in this generation.

Indeed, RaMBaM does not include mitzvot that have explicit expiration dates among his 613.

Other mitzvot are nullified by historical circumstances. The clearest example of this is the nullification of the prohibition of marrying Ammonite and Moabite converts. Here is how that nullification is presented in Mishnah Yadayim 4:4:

בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש.

אמר להם, מה אני לבוא בקהל.

אמר לו רבן גמליאל, אסור אתה.

אמר לו רבי יהושע, מתר אתה.

אמר לו רבן גמליאל, הכתוב אומר (דברים כג), 'לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי וגו .

אמר לו רבי יהושע, וכי עמונים ומואבים במקומן הן, כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האמות, שנאמר (ישעיה י), ואסיר גבלות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כביר יושבים.

אמר לו רבן גמליאל, הכתוב אומר (ירמיה מט), ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון, וכבר חזרו.

אמר לו רבי יהושע, הכתוב אומר (עמוס ט), ושבתי את שבות עמי ישראל [ ויהודה ], ועדין לא שבו.

התירוהו לבוא בקהל.

Sefaria translation:

On that very day, Yehuda, an Ammonite convert, came and stood before them in the Beit Midrash, and said to them, "What is my status with regard to whether I can enter [via marriage] into the congregation [of Israel]?" Rabban Gamliel said to him, "You are prohibited." Rabbi Yehoshua said to him, "You are permitted." Rabban Gamliel said to him, "The verse says, (Deuteronomy 23:4) 'An Ammonite and a Moavite may not enter into the congregation of the Lord, even to the tenth generation,' and so forth." Rabbi Yehoshua said to him, "And are the Ammonites or Moavites still [dwelling] in their own place? Sancheriv, king of Assyria, already arose and blended all the nations, as the verse says, (Isaiah 10:13) 'I have removed the borders of nations, and I have plundered their treasures, and like a great warrior laid low the inhabitants.'" Rabban Gamliel said to him, "The verse [also] states, (Jeremiah 49:6) 'And afterwards I shall return the captives of the children of Ammon,' and they are already returned." Rabbi Yehoshua said to him, "The verse [also] states, (Amos 9:14) 'And I shall return the captives of my nation Israel,' [and Judah], and they are not yet returned." They [the Sages, subsequently] permitted him [the Ammonite convert] to enter into the congregation.

The historical circumstance that nullified this prohibition was the Assyrian policy of population exchange that mixed all ethnicities.

Now for my agenda. A whole set of mitzvot that have been nullified by historical circumstances are all the mitzvot associated with sacrificial worship.Statistically, all Jews are mamzerim (see here and here), from which it follows that there no longer are any true kohanim.

So what was sacrificial worship doing in the Torah in the first place? I'm with RaMBaM on this one. You can read RaMBaM's take on sacrificial worship in The Guide for the Perplexed Part III Chapter 32 (which, unless you can read the Arabic original, you may as well read in English because the Hebrew version also is a translation). Sacrificial worship was supposed to be a temporary expedient that was destined to be outgrown. First, it was limited to a specific location and had to be performed by the members of a specific extended family. Next (and this is where I go beyond RaMBaM) the system was designed to gradually invalidate the members of that extended family. We didn't get the hint after the Babylonians destroyed the first Temple, so God had to send the Romans to destroy the second Temple.

So there is no point in building a third Temple.

All Jews are Mamzerim III

Another consequence of all Jews being statistically mamzerim is that, despite what The Temple Institute says, it is forbidden to renew sacrificial worship. If all Jews are statistically mamzerim, it follows that all male descendants of Aaron  are statistically halalim, and so are not kohanim. Sacrificial worship requires the participation of kohanim. For example, the sacrifice of an animal includes at least four steps: slaughtering the animal, collecting some of its blood, carrying the blood to the altar, and offering the blood on the altar. Only the first step may be performed by a non-kohen.

A halal (חלל) is the son of a kohen and a woman whom he is forbidden to marry. Those who want to renew sacrificial worship might argue that the son of a kohen who is "just" a halal (for example, a son of a kohen and a divorcee) may participate in sacrificial worship. As RaMBaM states (הלכות ביאת מקדש ו:י)

כהן שעבד ונבדק ונמצא חלל עבודתו כשירה לשעבר ואינו עובד להבא ואם עבד לא חילל שנאמר ברך י"י חילו ופועל ידיו תרצה אף חולין שבו תרצה

Chabad translation:

When a priest performed service and afterwards, his [genealogy] was checked and it was discovered that he was a challal, his previous service is acceptable, but he may not serve in the future. If, however, he does [continue] to serve, he does not desecrate the service. [This is derived from Deuteronomy 33:11]: "May God bless His legion and find acceptable the work of his hand." [implied is that] He will find acceptable even the desecrated among them.

But this is not the case for a halal who is also a mamzer. The Encyclopedia Talmudit article on halal says that there are differences of opinion among the Rishonim about whether sacrificial worship by a kohen mamzer is valid retroactively; but nobody maintains that a kohen mamzer is allowed to participate a priori in sacrificial worship. RaSHBA (reference 466 there) distinguishes between sons of women who are prohibited only to kohanim (פסולי כהונה), to whom Devarim 33:11 applies, and sons of women who are prohibited to Jews generally (פסולי קהל), to whom Devarim 33:11 does not apply.

Robert E. Lee Was Not Stupid

I am approaching the end of the Audiobook version of Jubilee by Margaret Walker. It has inspired me to surf the Web to learn more about the US Civil War.

One of the issues that is covered is: given the great Union superiority in manpower and industry, why did the Confederacy think it could win. The answer seems to be cotton. In 1860, two-thirds of the world's cotton was produced by the US. The English textile industry got all of its cotton from the US. All of that cotton was grown in the southern US. The Rebels just assumed that the British, desperate for cotton for their mills, would send the Royal Navy to break the Union blockade. In the end that didn't happen. English textile mills were shut down for about a year after they used up their pre-war stockpiles and were scrambling to find alternate sources of cotton, but find alternate sources they did, in India and Egypt. The Rebels had no Plan B for fallback.

Another issue that is covered is the wisdom of Lee's invasions of the North. Some historians argue that Lee was stupid to invade the North. The argument against invading the north seems to be that all the South needed to do to win was play defense to hold on to what it had at the beginning of the war, and Lee was very good at defense. But both times he invaded the North he was badly beaten, at Antietam and at Gettysburg.

Actually, Lee's invasions of the North were his own Plan B. To explain that, I need to refer to something that I blogged in April 2015. At the end of the Thirty Years' War, the Prussians said "Never Again!" and organized an army strong enough to make an invader think twice before invading. Now here is something I learned from this YouTube video. At the end of the Thirty Years' War, Prussia was small and economically weak, and its potential enemies, Austria, Russia and Sweden, all were major European powers. The only chance Prussia would ever have to win a war would be to take crazy risks and hit the enemy army hard when the enemy army wasn't expecting an attack. The Prussians never bothered planning for a war of attrition because they knew a priori that they never could win a war of attrition. This style of grand strategy worked so well (most of the time) for the next 200 years that in 1871 what used to be little puny Prussia now had become the German Empire, a Major European Power. Except that the German Army still thought like the old Prussian Army and didn't plan for wars of attrition, even though, as a Major European Power, Germany was now in a position to contemplate wars of attrition. This conceptual failure came back to haunt them in the Fall of 1914 and at the end of 1941, when their great offensive Plans A failed and they hadn't bothered to formulate a Plan B.

Back to Lee. Lee knew perfectly well that there was no way that the Confederacy could win a war of attrition against the Union, and without British intervention on the side of the Confederacy that was what the war had become by the middle of 1862. The only hope the Confederacy had to win was by imitating Prussia, and that is why Lee invaded the North. The only remaining question is why Lee kept fighting after Gettysburg, when he knew the war was lost. Maybe it was a matter of honor. Maybe he was hoping the politicians would come up with something,

All Jews are Mamzerim II

If you are reading this blog post, you probably already are aware of the Mamzerut problem. In case you aren't, this Jewish Week article is a very good explanation of the problem.

The classical solution to the problem is "don't ask don't tell". Or, as the Bavli puts it in Kiddushin 71a,

משפחה שנטמעה נטמעה

 which means "a family (that includes mamzerim) that gets blended in (to the general population) stays blended in" - despite all the members of the general population who are now unknowingly marrying mamzerim.  At first sight this looks intellectually dishonest, but not if you interpret the prohibition in Devarim 23:3,

No mamzer shall be admitted into the congregation of the Lord

as meaning that no Jew who is known to be a mamzer shall be admitted into the congregation of the Lord. That works for Jews who are not known to be mamzerim, or for mamzerim who (properly IMHO) succeed in concealing their status, but it doesn't work for known mamzerim. In particular, it doesn't work for the mamzerim who are unfortunate enough to be on the Israel Rabbinate's blacklist. The mere existence of that blacklist subverts the traditional solution of "don't ask don't tell". As Daniel the tailor stated in Vayikra Rabbah 32:8 in interpreting Kohelet 4:1 as referring to mamzerim,

"their oppressors are empowered", this refers to Israel's Great Sanhedrin, who comes at them with the power of Torah, and pushes them away in the name of "no mamzer shall be admitted into the congregation of the Lord."

OTOH maybe the Sages were being intellectually dishonest. Shortly after

משפחה שנטמעה נטמעה

 the Bavli has the following b'raita:

תאנא עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים לגלותה אבל חכמים מוסרים אותו לבניהם ולתלמידיהן פעם אחת בשבוע 

which means "There was another (family that was known to include mamzerim) that the Sages didn't want to identify, but they transferred the information to their children and to their students once every seven years". So "don't ask don't tell" was good enough for the masses, but not for the leaders.

It would be so much simpler, and more honest, if we would just admit that after 3000 years of Jewish history all of us are mamzerim. All it takes to make you a mamzer is one mamzer in your family tree. Statistically, the odds of you not having a mamzer in your family tree from that unidentified family are vanishingly small. Jack Lee used that kind of statistical argument to prove that he is a descendant of Charlemagne. Baruch Fischer and Moshe Zakai used more sophisticated mathematics to prove that by Second Temple times all Jews were descendants of King David. I used Jack Lee's method in part I to prove that all Jews are mamzerim.

Recently, I considered studying and actually understanding Fischer and Zakai in order to strengthen my argument. But then I changed my mind. How would my own increased understanding of the statistics help convince others? So I decided instead to code a mamzer simulator. Starting with an initial population with either no mamzerim or a miniscule proportion of mamzerim, and following the status of the population over several generations, depending on the input parameters, almost every run of the simulator winds up with the entire population being mamzerim and mamzerot within about 15 generations. The reason for that is that a child is a mamzer if either of his parents is a mamzer. As a result, the proportion of mamzerim in the population grows faster than the population, and eventually takes over the whole population.

This is what a typical output looks like (as of the date of this posting; I expect that the code will be improved). I started with 40 married couples. None of the 80 members of the founding generation were mamzerim or mamzerot. I introduced mamzerut by allowing one out of every 200 pregnancies to be the result of an adulterous union. The simulator runs for 15 generations and produces the following output that portrays the children of each generation:

Each colored row shows the children born in that generation. Boys who are mamzerim are represented by red rectangles. Boys who are not mamzerim are represented by blue rectangles. Girls who are mamzerot are represented by yellow rectangles. Girls who are not mamzerot are represented by green rectangles.  The "ratio" in the table is the proportion of mamzerim+mamzerot in the whole population, in each generation.  By the eighth generation, all the children are mamzerim and mamzerot.

I invite you to try the simulator for yourself, at http://avirosenthal.website2.me/

Update 5/6/18: That URL no longer exists. I will re-do. Meanwhile, this Web page suggests that a reasonable value for adulterous pregnancies is between 1 in 50 and 1 in 100.

(Later...) When I signed up with Wix to re-build the Web site, the old URL came back. Just ignore the "contact" page. I think Wix puts it there by default.

Update 10/6/18 In case you think that Jewish women are more virtuous than those of that Web page, I refer you to the end of Yevamot 118b:

תנא וכולן מזנות ותולות בבעליהן

All Jews are Mamzerim

This is something I wrote four years ago. I'm putting it in blog form so I can share it via the blog's url. Briefly, it is statistically almost impossible for any Jew to not be a mamzer because all one needs is one mamzer in his/her family tree to be a mamzer him/herself.

כולנו ממזרים

דברים כ"ג:ג: לא יבא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ה'.

למשרד הדתות יש רשימה של פסולי חיתון.  הרשימה כוללת בעיקר שמות של ממזרים וממזרות, שמותרים\ות להתחתן זה עם זו אבל אסורים\ות להתחתן עם יהודים\ות כשרים\ות.  עצם קיום הרשימה גורם למבוכה ולבעיות קשות כאשר זוג בא לרבנות להתחתן ומוצא שהשם שלו או השם שלה נמצאים ברשימה ואסור להם להתחתן.  אילו כולנו היינו ממזרים, בעיות כאלו לא היו קיימות!

על כן אני מבקש להוכיח שכולנו ממזרים, או, ליתר דיוק, אני אוכיח שהסיכויים הם אפסיים שיש בינינו אפילו יהודי אחד שאינו ממזר.

ההלכה

הטבלה הבאה מראה את הסטסוס של ילד\ה של כל אחד מהזוגות האפשריים: ילד של ישראל (יהודי כשר) וישראלית (יהודיה כשרה) הוא ישראל, ילד של ישראל ושפחה הוא עבד, וכו'.  ולעניננו, כל הילדים של ממזרת עם כל סוג של גבר הם ממזרים, וילד של ישראל וממזרת הוא כמובן ממזר.

	ישראל	עבד	ממזר	נכרי
ישראלית	ישראל	ישראל	ממזר	ישראל
שפחה	עבד	עבד	עבד	עבד
ממזרת	ממזר	ממזר	ממזר	ממזר
נכריה	נכרי	נכרי	נכרי	נכרי

החישובים

באתר http://www.rkwest.com/personal/mycousins/?page_id=10, ז'ק לי הוכיח שהסיכויים שהוא אינו מבין צאצאי קרל הגדול אפסיים.  (האתר הזה כבר לא קיים אבל יש אתר דומה ב- http://www.colleengenealogy.net/everyonecharlemagne.html).  (קרל הגדול, מלך הפרנקים והקיסר הראשון של האימפריה הרומית הקדושה, חי בצרפת במאה ה-9 לספירה.)  הנה החישובים שלו:  קרל הגדול חי לפני כ-40 דורות.  לז'ק לי יש אבא אחד, שני סבים, ארבעה סבא-רבאים...ו 2³⁹ (בערך חמש מאות מיליארד: 500,000,000,000) אבות לפני 40 דורות.  אבל לא היו כל כך הרבה גברים באירופה לפני 40 דורות.  היו רק כ-15 מיליון גברים באירופה לפני 40 דורות.  לכן, רוב או כל ה-2³⁹ אבות שייכים לקבוצות שכל אחת מהן היא בעצם גבר אחד שחי לפני 40 דורות.

מה ההסתברות שאחת מן הקבוצות היא קרל הגדול?  ההסתברות שאחת מן הקבוצות שנבחרת באקראי היא קרל הגדול היא 1/15,000,000.  לכן, ההסתברות שאחת מן הקבוצות שנבחרת באקראי אינה קרל הגדול היא 1‑1/15,000,000 שהוא בערך 0.999999933.  אבל ההסתברות שאף אחת מהקבוצות אינה קרל הגדול הוא (1-1/15,000,000)^{500,000,000,000} שסדר הגודל שלו הוא סביבות  10^‑15,000, שהוא מספר ממש אפסי. כלומר, הסיכוי שז'ק לי הוא אחד הצאצאים של קרל הגדול גדולים, בעוד שהסיכוי שהוא אינו אחד מצאצאיו אפסי!

חישובים דומים מעלים את האפשרות שאם היתה אפילו ממזרת אחת בימי חז"ל, הסיכויים שיש בינינו אפילו אדם אחד שאינו ממזר הם אפסיים מפני שבסופו של דבר כל יהודי שהתחתן היה מתחתן עם ממזרת, וכל ישראלית שהתחתנה היתה מתחתנת עם ממזר, וכל ילדיהם יהיו ממזרים.  במקום "קרל הגדול", הציבו "ממזרת פלונית".  במקום "כל הגברים באירופה בשנת 800 לסה"נ" הציבו "כל היהודים בימי חז"ל". התוצאות דומות.  ההסתברות שאני, או את\ה, או כל יהודי\ה אחר\ת, אינו\ה מצאצאי ממזרת פלונית הוא ממש אפסי.  והמספר אינו חייב להיות בדיוק אפס, כי כל דפריש מרובא פריש.

כל שנשאר כדי להוכיח שכולנו ממזרים הוא להראות שהיו מספיק ממזרים ו\או ממזרות בימי חז"ל כדי להבטיח שלאחד מהם או לאחת מהן היו מספיק צאצאים שהיו עשויים להפוך את כל עם ישראל לממזרים כמותם.  אמנם רק ממזר אחד או ממזרת אחת אינם מספיקים, מפני שאולי לא היו לו או לה בנים ו\או בנות, או אפילו אם היו לו או לה בנים ו\או בנות אולי לא היו לו או לה נכדים ו\או נכדות, או אפילו אם היו לו או לה נכדים ו\או נכדות אולי לא היו לו או לה נינים ו\או נינות.  אבל אפשר להראות שנדרש רק מספר קטן של ממזרים וממזרות בימי חז"ל כדי להבטיח, בסבירות ששואפת לוודאות, שכולנו ממזרים.

משה זכאי וברוך פישר ("על פילוג צאצאים באוכלוסייה במהלך הדורות", בכל דרכיך דעהו, חוברת 23, תמוז תש"ע, עמודים 71-81) מוכיחים, בחישובים יותר משוכללים ויותר מדויקים מאלו של ג'ק לי, שבאמצע תקופת בית שני כל היהודים היו צאצאים של דוד המלך.  הם גם נותנים בסיס להשערה כמה ממזרים או ממזרות נדרשים כדי להבטיח שהשושלת של אחד מהם או אחת מהן לא תיכחד, אלא תשרוד ותפזר את הממזרות שלה בכל עם ישראל.  באוכלוסיה יציבה, המספר הממוצע של ילדים לכל משפחה חייב להיות לפחות שתיים.  זכאי ופישר מצטטים תוצאות של חישובים לסיכויים של הישרדות של שושלת שיש בה, בממוצע, שני ילדים לכל משפחה.  הסיכויים הם 79.7%.  עם ישראל הוא אוכלוסיה יציבה (אחרת לא הייתי נולד), ואין סיבה לחשוב שבממוצע היו פחות ילדים לממזרים מאשר ליהודים "כשרים".  לכן, אם בדור מסוים יש רק ממזר אחד או ממזרת אחת, הסיכויים הם 20.3% שהממזרות לא תתפשט בכל האוכלוסיה מפני שהשושלת של הממזר ההוא או של הממזרת ההיא תכחד.  אם יש n ממזרים וממזרות בדור מסוים, הסיכויים שאף אחד מן השושלות לא תפזר את הממזרות שלה בכל עם ישראל הם (0.203)ⁿ.

ההיסטוריה

בחלק זה אביא את העדויות ההיסטוריות לקיומם של ממזרים בתקופת חזל.

מסכת קידושין פרק ד' משנה א':

עשרה יוחסין עלו מבבל: כהני, לויי, ישראלי, חללי, גרי, ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי.

האם המשנה הזאת היא רק תיאורטית או שהיו באמת בפועל ממזרים וממזרות בימי חז"ל?

לפי ספרות חז"ל, היו והיו.

שמו של ממזר כזה אפילו ידוע לנו.  קראו לו "בן סטדא", והסיפור עליו מופיע בבלי מסכת שבת דף קד עמוד ב:

"המסרט על בשרו". תניא, אמר להן רבי אליעזר לחכמים: והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו! אמרו לו: שוטה היה, ואין מביאין ראיה מן השוטים. בן סטדא? בן פנדירא הוא! – אמר רב חסדא: בעל-סטדא, בועל-פנדירא. – בעל פפוס בן יהודה הוא! – אלא, אמו סטדא. – אמו מרים מגדלא שער נשיא הואי! – אלא, כדאמרי בפומבדיתא סטת דא מבעלה.

ומוסיף רש"י על האתר, דיבור המתחיל "בעל סטדא בועל פנדירא":

ונקרא על שם בעל אמו אף על פי שהוא היה ממזר

ויש עוד ממזרים, בעלום שם. בבלי מסכת יבמות דף מט עמוד ב:

תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: איש פלוני ממזר מאשת איש

וגם בבבלי מסכת קידושין דף סט עמוד א, מיד אחרי המשנה שבה מציע רבי טרפון איך ממזר יכול לטהר את צאצאיו:

איבעיא להו: רבי טרפון לכתחילה קאמר, או דיעבד קאמר? תא שמע, אמרו לו לרבי טרפון: טיהרת את הזכרים ולא טיהרת את הנקיבות; ואי אמרת לכתחילה קאמר, ממזרת נמי תינסיב לעבדא! עבד אין לו חייס. תא שמע: דאושפזיכניה דרבי שמלאי ממזר הוה, ואמר ליה: אי אקדמתך טהרתינהו לבנך

ובתרגום שטיינזלץ:

נשאלה להם: רבי טרפון לכתחילה אומר, או רק בדיעבד אמר? בוא ושמע: אמרו לו לרבי טרפון: טיהרת את הזכרים ולא טיהרת את הנקיבות, ואם אומר אתה שלכתחילה אמר, ממזרת גם כן תנשא לעבד! עבד אין לו יחוס. בוא ושמע: שמארחו של רבי שמלאי ממזר היה, ואמר לו: אם הייתי מקדים אותך הייתי מטהר את בניך.

(ושמא תאמר שממזרים לא התחתנו עם כשרות, ראה רש"י על האתר, דיבור המתחיל " אי אקדמתך טהרתינהו לבנך": אם הייתי מכירך קודם שנשאת אשה – הייתי משיאך עצה לטהר בניך.)

סיפור נוסף המעיד על קיומם של ממזרים בתקופת חזל מופיע במסכת כלה, פרק א הלכה טז:

עז פנים: רבי אליעזר אומר ממזר רבי יהושע אומר בן הנדה רבי עקיבא אומר ממזר ובן הנדה. פעם אחת היו זקנים יושבים בשער, ועברו לפניהם שני תינוקות, אחד כיסה את ראשו ואחד גילה את ראשו, זה שגילה את ראשו, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה, אמרו לו לר' עקיבא, היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך, אמר להן זה אני אקיימנו, הלך אצל אמו של תינוק, וראה שהיתה יושבת ומוכרת קיטנית בשוק, אמר לה, בתי, אם את אומרת לי דבר שאני שואלך, אני מביאך. לחיי העולם הבא, אמרה לו השבע לי, היה ר' עקיבא נשבע בשפתיו ומבטל בלבו, אמר לה, בניך זה מה טיבו, אמרו לו כשנכנסתי לחופה נדה הייתי, ופירש ממני בעלי ובא עלי שושביני, והיה לי בן זה, נמצא התינוק ממזר ובן הנדה. אמרו גדול היה ר' עקיבא שהוביש את רבותיו, באותה שעה אמרו ברוך י"י אלהי ישראל שגילה סודו לר' עקיבא בן יוסף.

ככל הנראה, חז"ל היו מודעים לסכנה שאם אפילו רק ממזר אחד מסתיר את זהותו ומתחתן עם אשה כשרה ומוליד צאצאים, בתוך מספר לא גדול של דורות רוב עם ישראל יהיו ממזרים, ולכן הם המציאו אמתלות מדוע מציאות כזאת אינה אפשרית:

ויקרא רבה פרשת אמור פרשה לב סימן ו:

אמר רב לעולם אין ממזר חי יותר על ל' יום אמר ר' חונאי אחת לע' שנה הקב"ה מביא דבר גדול לעולם ומכלה הממזרים ונוטל כשרים עמהם

האמנם?

או שמא חז"ל המציאו את האמתלות האלו כדי להגן על עצמם מממזרים סמויים שהם גילו?  הנה עוד סיפור על ממזר, מויקרא רבה פרשת אמור פרשה לב סימן ז, שגם מעיד שהיו ממזרים וממזרות בארץ ישראל בימי חז"ל:

ר' זירא כד סלק להכא שמע קלהון קריין ממזירא וממזירתא אמר הא אזיל הוא דאמר רב הונא אין הממזר חי יותר על ל' יום א"ל רבי יעקב ב"ר אחא כההיא דאמר רבא ורב הונא בשם רב אין הממזר חי יותר מל' יום אימתי בזמן שאינו מפורסם אבל אם נתפרסם חי הוא, ביומוי דר' ברכיה סליק להכא חד בבלאי והוה ר' ברכיה ידע ביה דהוא ממזר אזל גביה א"ל זכי עמי א"ל ר' ברכיה זיל לך ולמחר את אתי ואנן עבדין לך פסיקא בצבורא למחר אזל גביה אשכחיה בבי כנישתא יתב דרש אמתן ליה עד דחסל כיון דחסל מן דרש אזל לגביה אמר לון רבי ברכיה אחינן זכוון בהדין גברא והוא ממזר עבדון לה פסיקא כיון דנפקו להון מן תמן אמר לה רבי חיי שעה אתית בעי גבך ופסקת חיוי דההוא גברא אמר לה חייך חיין יהבית לך דאמר רבא ורב הונא בשם רב אין ממזר חי יותר משלשים יום אימתי בזמן שאינו מפרסם אבל אם נתפרסם חי הוא.

ובתרגום מכון המדרש המבואר:

כאשר עלה ר' זירא מבבל לארץ ישראל שמע קולם של בני הארץ איך הם קוראים "ממזר" ו"ממזרת". אמר: הרי בטל והלך לו הדבר הזה שאמר רב הונא: אין ממזר חי יותר על שלושים יום. אמר לו רבי יעקב בר רבי אחא: כההיא שאמרו רבא ורב הונא בשם רב: אין ממזר חי יותר משלושים יום, אימתי? בזמן שאינו מפורסם. אבל אם נתפרסם חי הוא. בימיו של רבי ברכיה עלה לכאן בבלי אחד והוה רבי ברכיה יודע בו שהוא ממזר. הלך האיש אל רבי ברכיה ואמר לו: עשה עמי צדקה, למחיתי. אמר לו רבי ברכיה: לך לך ולמחר אתה תבוא ואנו נעשה לך הקצבה למחיתך במגבית בציבור. למחר הלך האיש אצלו ומצאו בבית הכנסת כשהוא יושב ודורש. המתין לו עד שגמר. כיון שגמר לדרוש הלך ונגש אליו. אמר להם רבי ברכיה: אחינו, זכו במצוות צדקה באיש הזה והוא ממזר. ועשו לו מגבית לקצבת מזונותיו. כיון שיצאו משם אמר לו: רבי, חיי שעה בלבד באתי ובקשתי ממך וקיצצת את "חייו של האיש הזה". אמר לו: מבטיח אני לך, חיים נתתי לך, וכמו שאמרו רבא ורב הונא בשם רב: אין ממזר חי יותר משלושים יום, אימתי? בזמן שאינו מפורסם. אבל אם נתפרסם חי הוא.

בכל מקרה, אין לסמוך על האמתלות האלו להכשיר את עצמינו מהסטיגמה של ממזרות מפני שאין פוסקים מן האגדה, כפי שנקבע  בירושלמי מסכת פאה פרק ב':

רבי זעירא בשם שמואל אין למדים לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד.

המסקנה

ראינו שחז"ל מתעדים שהיו לפחות חמישה ממזרים בימיהם (n=5).  ⁵(0.203) =0.00034 שהוא מספר מספיק קטן  על מנת לשכנע לפחות אותי שהשושלת של לפחות אחד מן הממזרים שרדה מספר מספיק של דורות כדי לפזר את ממזרותה בכל עם ישראל ולכן כולנו ממזרים. כמו כןסביר להניח שהיו הרבה ממזרים וממזרות בימי חז"ל שחז"ל לא תיעדו וש n היה הרבה יותר גדול מחמישה.

השורה התחתונה היא שאין טעם לאסור חיתון בין ממזר ידוע לבין סתם יהודיה או בין סתם יהודי וממזרת ידועה, מפני שהסיכויים לגבי כל יחיד ויחידה בינינו שהם אינם ממזרים אפסיים.  ומה עם הבודדים הבלתי ידועים בינינו שבמקרה אינם ממזרים?   לפי הכלל "כל דפרש מרובא פרש" יש להתייחס גם אליהם כממזרים.  כולנו ממזרים.